אתם אולי לא יודעים את זה עדיין, אבל יש דרך נכונה ולא נכונה לגשת לאקולייזר. אין ספק ש-EQ יכול להיות מרתיע בהתחלה. אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שראיתי EQ פרמטרי… "מה זה?!?" אבל כאשר אתה לומד כיצד להשתמש בו עם האסטרטגיה הנכונה… פתאום זה נהיה קל. במדריך זה נציג 4 גישות מפתח לשימוש באקולייזר. אקולייזר הוא פשוט כלי המאפשר לך לכוון את עוצמתם של תדרים בודדים בתוך האודיו. במקום מכוון הווליום, אקולייזר מאפשר לנו פשוט להגביר או להנמיך אלמנטים בודדים של צליל זה.

לכל כלי יש תדר בסיסי. באותו תדר בסיסי, הוא ישמע הכי עוצמתי. התדר הבסיסי והאובר-טונים הם מה שנותן לכלי את האופי הייחודי שלו, את הגוון שלו, ולכן גיטרת בס, למשל, נשמעת שונה מאורגן. על ידי התאמת תדרים אלה, על ידי חיתוך תדרים מסוימים או חיזוק אחרים, אנו יכולים להתאים את הטון ולשנות את הגוון של הכלי. חשוב לזכור כי לא ניתן לשנות לחלוטין את הצליל של הכלי עם EQ לבד. כל מה שאתם יכולים לעשות זה לעבוד עם מה שכבר נמצא שם.

בשלב ההקלטה, אתנו מחליטים איזה אופי צליל אנחנו רוצים, ולאחר מכן משתמשים ב-EQ כדי כדי לבצע שינויים קטנים על מנת לקחת את זה רחוק יותר לעבר המטרה הסופית. כדי ללמוד כיצד להשתמש ב-EQ, צריך להבין את ספקטרום התדרים. אתפ יכול להשתמש בתרשים EQ בשביל זה. נעבור בקצרה על טווח תדרים ב-EQ משמאל לימין, שמתחיל עם 20 הרץ. אז מימין יש לנו 20,000 הרץ, או 20 קילוהרץ. זה טווח השמיעה האנושית. עכשיו, אף אחד מאיתנו לא יוכל לשמוע 20 קילוהרץ. כשאתה נולד אתה יכול, אבל ככל שאנו מתבגרים, השמיעה שלנו דועכת. אבל עדיין תוכלו לשמוע את ההשפעה של 20 קילוהרץ – אז אל תתעלמו מזה. בס הוא בקצה הנמוך (שמאל). אתם יכולים להרגיש 20 הרץ אם אתה על מערכת סאונד גדולה באמת – אבל לא בהכרח לשמוע אותו.

בין שני הקצוות האלה, יש לנו את טווח השמיעה האנושי והם מתחלקים לחמישה חלקים מאוד ברורים. Sub-Bass (20-60 הרץ): כל מה שמתחת ל-60Hz הוא סאב-בס, כך שבדרך כלל צריך סאב-וופר או זוג אוזניות טובות כדי לשמוע אותו. אתם אמור להיות מסוגלים לשמוע את זה קצת גם על מוניטורים או אוזניות. אבל אם אתה מאזינים דרך מחשב נייד או טלפון, אין סיכוי שתשמע את זה. בס (60-200 הרץ): כל מה שבין 60 ל-200 הרץ. בתחום הזה, יש לנו הרבה גיטרה בס. הרבה שירה נמוכה – כי התדרים הבסיסיים של שירה גברית הולכים להיות מתחת ל-200Hz ברוב המקרים. Low Mids (200-600Hz): אזור זה הוא חיוני להקלטה ביתית, כי זה המקום שבו יש בדרך כלל הצטברות של גיטרות, שירה, ואפילו הקצה העליון של גיטרה בס. זה תחום שהינו חשוד מיידי בהוספת ״בוץ״ למיקס. אמצע (600Hz-3kHz): השמיעה האנושית מתמקדת בעיקר בטווח תדרים זה, אז זה חיוני לשמור עליו תקין. אם אתם מחפשים את המוקד העיקרי של השיר (בדרך כלל שירה) תמצאו אותו בדרך כלל בטווח זה. שימו לב שזה גם המקום שבו תוכלו להוסיף עניין. אמצע עליון (3-8kHz): כאן הדברים באמת מתחילים להיות קשים. זה טווח חשוב לבהירות ותוקפנות, במיוחד בשירה. גבוהים (8kHz): כל מה שמעל 8 קילוהרץ. כאן יש לנו אוויר. אתה יכול לפצל את זה עוד יותר לתוך 8-12kHz, וזה מה שהייתי מכנה טרבל, ואז 12kHz זה מה שהייתי מכנה אוויר. אבל לעת עתה, אנחנו פשוט הולכים לקרוא לזה ״גבוהים״. מאוד מומלץ ללמוד את תרשים ה-EQ הזה בעל פה.

גישה 1 – הסרת אלמנטים לא רצויים
השימוש הבסיסי ביותר בעבודה עם EQ הוא הסרה של אלמנטים לא מחמיאים.באמצעות רצועות צרות, מה שנקרא לעתים ״EQ כירורגי״. עם שיטה זו באמת אפשר לנקות כל מקור קול, לפני שבכל מגיעים לעיצוב הגוון שלו. פשוט על ידי הסרת אלמנטים מגעילים, אתם עושים יותר מקום לדברים הטובים להישמע דרך המיקס. זה נקראת שיטה כירורגית כי נעשה שימוש בחיתוכים ממש צרים. כלל אצבע של גישה זו היא שימוש בחתכים צרים עבור חיתוך של תדרים החוצה מהמיקס ורחבים יותר עבור הגברה.

טכניקה נפוצה ופשוטה למדי לבצע את זה נקראת ״Sweeping״. כל מה שצריך לעשות הוא להגביר רצועה צרה ולשחק עם המיקום שלה מלמטה למעלה (מה שנקרא Sweeping) עד שתמצאו צליל מגעיל. מה שיש לחפש הוא עלייה פתאומית בנפח, כי זה מצביע על כך שיש הרבה מהתדר הזה – מה שכנראה אומר שזו תהודה של החדר, כי בכל חדר יהיו תדרים מסוימים המהדהדים באופן מוגזם. ברגע שמצאתם את תחום התדרים הבעייתי, פשוט בצעו חיתוך של 2-10dB. בדרך כלל תמצאו טווח בעייתי אחד או שניים על ערוצים חשובים כמו שירה, גיטרות, סנייר וכו׳. בדרך כלל, מומלץ להימנע מכפתור הסולו בזמן מיקס. אבל כאשר משתמשים בגישה זו של הסרת אלמנטים מכוערים, זה בסדר להשתמש בסולו. תוכלו גם לעשות את החתכים הכירורגיים האלה לפני שאתם בכלל מתחילים למקסס,, בשלב ההכנה. גישה ראשונה זו כוללת גם שימוש בפילטר High Pass כדי להסיר רעשים בתחום הנמוך בעת הצורך. אבל אל תשתגעו עם זה – השתמשו בפילטרים רק כשאתם מבחינים ברעש נמוך שצריך להסיר, או שיש לכם כוונה ספציפית אחרת (כמו להדק את החלק התחתון של גיטרת בס).

גישה 2 – לשפר את האלמנטים נעים
ברגע שמסירים את האלמנטים שמכערים את המיקס, אפשר לעבור לטכניקה השנייה המערבת שיפור של אלמנטים נעימים. בשביל זה, מומלץ להשתמש ב-EQ בסגנון אנלוגי, אבל אבל לא הכרחי. שפרו את האלמנטים הנעימים שכבר נמצאים שם. לא ניתן להציג רכיבים חדשים. זה לא איך ש-EQ עובד. תוכלו רק להדגיש את מה שקיים, ולכן תצטרכו לוודא שאופי הצליל הוא לטעמכם כבר משלב ההקלטה. זה גם השלב שבו נעשה שימוש במה שנקרא ״Shelving״. אם משהו נשמע בהיר מדי, תוכלו לחתוך כמה dB באיזור 10kHz עם מה שנקרא ״מדף״ גבוה. לחלופין, אם משהו נשמע בסי מדי אבל אין ברצונכם להסיר לחלוטין את התדרים עם פילטר, תוכלו להשתמש במדף נמוך כדי להנמיך כל מה שמתחת ל-300Hz. אבל היו זהירים יותר בעת שימוש במדפים כדי להגביר תדרים. לא מומלץ להשתמש במדף נמוך כדי להגביר את הבס. אבל כן ניתן להשתמש במדף גבוה כדי להוסיף קצת יותר אוויר לגיטרה אקוסטית או שירה, למשל.

גישה 3 – לגרום לדברים להישמע אחרת
לדוגמה, ניתן לסנן את כל הקצה העליון והקצה הנמוך של ערוץ שירה כדי להעניק לו אופי צליל של שיחת טלפון. פילטר ״Band Pass״ למשל מסוגל לגרום לדברים להישמע מוזרים ושונים. EQ היא דרך מצוינת להוסיף עניין ווריאציה למיקס – במיוחד אם אתם עושה זאת רק בחלקים ספציפיים.

גישה 4 – יצירת מקום במיקס
ניתן לפנות מקום במיקס באמצעות הקצאת טווחי תדרים. זוהי דרך ממש טובה ליצור הפרדה ומרחב. בבסיס העניין, זה השיטה היא אף פעם לא לחזק שני ערוצים באותו תחום תדר. במקום זאת, לאחר שהקציתם טווח תדרים לערוץ מסוים, סביר להניח שתרצו לחתוך תדר זה בערוצים אחרים. כך תשתמשו ב-EQ ליצירת הפרדה ובהירות במיקס. על ידי חיתוך תדרים בערוצים מסוימים וחיזוקם באחרים, ניתן ליצור מקום במיקס ולתת לכל חלק מקום משלו, ״כיס״ משלו בספקטרום התדרים.